לאחר ויכוח סוער, חברתי הטובה ואני מצאנו את עצמנו בחיבוק נלהב. אצבעותינו מצאו את דרכן, מציתות תחושה לוהטת, מגשרות על הקונפליקט שלנו בעונג.
לפני כמה ימים, חברתי הטובה ואני מצאנו את עצמנו לבד, האווירה עבה בציפייה. יכולתי להרגיש את נשימתה על צווארי, שולחת צמרמורות לאורך עמוד השדרה שלי. ידעתי מה היא רוצה, וגם היא. בגיחוך שטני, היא הושיטה יד והחלה לגעת בעצמה, עיניה נעולות על עיני. לא יכולתי לעמוד בפני המראה, ועד מהרה, אצבעותיי הצטרפו לשלה, גופותינו נעים בקצב מושלם. החדר התמלא בקולות הרכים של הנאתנו, גניחותינו מהדהדות מהקירות. אבדנו ברגע, ידינו עובדות יחד, גופותינו מתקמרים אחד לעבר השני. התחושה הייתה סוחפת, השיא שלנו מתרסק עלינו כמו גל. כשהסדרנו את הנשימה, חלקנו מבט יודע, סוד שרק אנחנו יכולים להבין. זה היה רגע של אקסטזה טהורה, טעם של מה שיכול להיות. וכשנפרדנו, ידענו שמה שקרה בחדר ההוא יהיה שלנו לנצח.